SEO: מי קורא את התוכן באתר

מיהו קהל היעד של האתר שלך? הלקוח או מנוע החיפוש? ברור שנעדיף שמנוע החיפוש יקדם אותו, כדי שיגיעו הלקוחות. אבל צריך לשים לב "לא לשפוך את התינוק עם המים...": התוכן באתר צריך להיות מכוון ללקוח, ורלוונטי עבורו קודם כל. רק כך הוא יהיה רלוונטי גם עבור מנוע החיפוש.

כבר כמה שנים שמקדמי אתרים מאיצים בבעלי אתרים ליצור תוכן לאתרים שלהם, שעונה לסט שלם של חוקים. רובם מדברים על מספר מוגדר של מילות המפתח (אלה שמשמשות לחיפוש) בתוך הטקסט, בכמות כזאת שתסמן את התוכן כתוכן רלוונטי לאותן מילים, אבל לא תסומן בעצמה כמשהו שמציף את הרשת; חזרות רבות מדי על אותן מילות מפתח, או ביטויי מפתח, עלולות לסמן את הטקסט כספאם.

חוק נוסף שחיפשו מקדמי האתרים, הוא חוק הקישוריות: קישורים של אותם ביטויי מפתח לאתרים חזקים, לדפים בתוך האתר ומחוצה לו. אפילו מיקום הדף המקושר היה – ועדיין – בעל חשיבות: קישור לדף תוכן עמוק בהירארכיה של האתר לא שווה לקישור לדף הבית, או לפחות לדף (ומדף) גבוה.

במקביל לחוקים האלה, לא הסתכלו כל כך מקדמי האתרים על אורך התוכן ועל ההיקף שלו. ההנחה היתה שדי בכ- 350 מילה, כדי שדף ייחשב לדף יעיל מבחינת קידום אתרים. היו מי שהצביעו גם על 250 מילה כעל מינימום. ואגב, לחלוטין לא ברור ערכן של אותן 250 – 350 מילה בשפות שונות: אנגלית, לדוגמא, עשויה להיות ארוכה ב- 30% מעברית, לעניין זה; העברית היא פשוט שפה הרבה יותר מדויקת. חוק ה- 350 מילה הזה יצר הרבה מאוד דפי מאמרים קצרים, שהתוכן שבהם לא היה רלוונטי בכלל. מעטים יכולים לייצר תוכן בעל משמעות לקורא אנושי, בהיקף מילים כזה. נכון שמומחים, עיתונאים טובים, עורכי חדשות רדיו וטלוויזיה ודומים להם יכולים להעביר אינפורמציה רבה בהיקף כזה של טקסט, אבל הסיכוי שיהיה בטקסט הזה משהו חדש, או מספר חזרות מספק של ביטויי מפתח בעלי ערך עבור קידום הוא קטן מאוד. לעומת אלה, הנטיה של כותבי תוכן לאתרים היא לחזור על מנטרות מסוימות ורעיונות דומים בניסוחים שונים – העיקר, במקרה שלהם, הוא לייצר תוכן.

חוות קישורים מהסוג של לינק- פארם וחוות תוכן כמו קונטנט פארם גרמו לנזק למנועי החיפוש, כיון שהם הציפו את הרשת בדפים ריקים מתוכן אמיתי ורלוונטי לגולש אנושי, ולא לרובוט: לו הייתם מחפשים, נניח יין אדום, ומגיעים בראש תוצאות החיפוש לדף שמדבר על אבקות כביסה, רק בגלל שהיא מסירה (או שלא) כתמי יין אדום, הייתם מתרגזים, ובצדק. השימושיות של מנוע החיפוש יורדת, והגולשים מחפשים אלטרנטיבות במקומות אחרים.

כך, בעקיפין, אבל גם ישירות, מחוללים אתרי תוכן מהסוג ה"קצר" נזק כבד לרשתות הפרסום של מנועי החיפוש: גוגל מלווה בפרסומות שלה גולשים על פי מילות החיפוש שלהם, והאתרים בהם גילו עניין. הגעה של גולש לאתר X, שאליו מוצמד פרסום X1, 'תסמן' אותו בצורה מסוימת לרשת הפרסום של מנוע החיפוש. אם למעשה אין לגולש עניין בכלל באתר X, אלא באתר Y, יורדת יעילות הפרסום והנזק לכיס – גדול.

אז מה עכשיו?

את העניין הזה תפסו אנשי מנועי החיפוש ומפתחי האלגוריתמים, שנלחמים באופן קבוע במקדמי האתרים ואנשי ה- SEO. ממש כמו שהם שינו את האלגוריתמים שלהם לחיפוש, כך שיורידו מחשיבותן של חוות קישורים וחוות תוכן, הם ככל הנראה מאפיינים עכשיו יותר ויותר בלוגים ודפי תוכן לפי אורך הטקסטים שלהם, ומספר המילים. פה ושם אנחנו רואים כבר אתרי בלוגים שמנחים את הכותבים להעלות את כמות המילים במאמרים שלהם. המספרים מדברים כבר על 400 – 450 ויותר מילים (באנגלית). האם זה מה שיביא לאינטרנט את הישועה? בכלל לא בטוח. בסופו של דבר, תמיד אפשר למרוח עוד 100 – 150 מילה. זה רק קצת יותר קשה, זה הכל. אז זהו, זה משהו שאנחנו אומרים כבר הרבה זמן, די מההתחלה: תוכן טוב הוא תוכן שכתוב לבני אדם – לא לקידום אתרים. גם מנועי החיפוש יודעים את זה, בסופו של דבר.